מהעיתונות
בידור עשוי היטב
24 מרץ 2006 | גידי אביבי
"ימות משיח" - איריס ועופר פורטוגלי מארחים את דני ליטני, פסטיבל "פסטיג'אז 2006", תיאטרון גבעתיים
מופע הפתיחה של "פסטיג'אז 2006" לא הוקדש הפעם לג'אז ממש, אם כי בהמשך הלילה וביומיים הקרובים נראו לא מעט ישראלים וצ'כים שהבטיחו להתמקד בתחום זה. אבל "ימות משיח", המופע המשותף של איריס ועופר פורטוגלי עםלהקת הגוספלשלהם ואורח מיוחד כמו דני ליטני, איננו זקוק דווקא לתווית של ג'אז: הוא פוסע בביטחון מלא בנתיבים המקבילים - באלה של גוספל, בלוז ומוסיקת נשמה.
הערב נפתח עם גירסה מחודשת של "לא טוב היות האדם לבדו" של נתן זך ומתי כספי, שליטני ביצע לפני שנים. הפעם הוא לבטח לא היה לבד: הרכב המלא של הערב כלל לא פחות מ-18 מוסיקאים - בהם ליטני עצמו, זוג הפורטוגלים, שלושה נגנים מוצלחים ושפע של קולות צעירים - כולם נלהבים, חלקם גם מלוטשים ומרשימים ממש.
ליטני כבר חבר בעבר לשותפים מוסיקליים שונים, כשהוא מביא אתו תמיד את מגוון השירים שחיבר בתקליטיו - רובם סרקסטיים, לפעמים אפילו מרירים - ואת הנוכחות הקולית המרשימה. אך בניגוד לחיבור המוצלח שלו בעבר עם רוני פיטרסון, שבו כל אחד מהם תרם מנה גדושה של אפלולית ועוצמה, המפגש עם הפורטוגלים כלל אמנם מנה גדושה של השפעות שחורות, אך הקו המוסיקלי הביא את הבלוז שלו אל שמים כחולים וראש צלול.
רשימת השירים כללה נציגות הולמת לכמה רגעים בולטים בהיסטוריה של המוסיקה השחורה במאה העשרים - בלוז, גוספל וקצת סטיווי וונדר - לצד שירים שנכתבו בעברית על ידי ליטני עצמו, שלום חנוך ואחרים. יחד עם כמה שירים מקוריים, שנכתבו במיוחד בעבור המופע, "ימות משיח" הציע חוויה קבוצתית קולחת: בידור מוסיקלי עשוי היטב, עם כמה רגעים יפים במיוחד של הנגנים, הזמרים והאורח.
מופע הפתיחה של "פסטיג'אז 2006" לא הוקדש הפעם לג'אז ממש, אם כי בהמשך הלילה וביומיים הקרובים נראו לא מעט ישראלים וצ'כים שהבטיחו להתמקד בתחום זה. אבל "ימות משיח", המופע המשותף של איריס ועופר פורטוגלי עםלהקת הגוספלשלהם ואורח מיוחד כמו דני ליטני, איננו זקוק דווקא לתווית של ג'אז: הוא פוסע בביטחון מלא בנתיבים המקבילים - באלה של גוספל, בלוז ומוסיקת נשמה.
הערב נפתח עם גירסה מחודשת של "לא טוב היות האדם לבדו" של נתן זך ומתי כספי, שליטני ביצע לפני שנים. הפעם הוא לבטח לא היה לבד: הרכב המלא של הערב כלל לא פחות מ-18 מוסיקאים - בהם ליטני עצמו, זוג הפורטוגלים, שלושה נגנים מוצלחים ושפע של קולות צעירים - כולם נלהבים, חלקם גם מלוטשים ומרשימים ממש.
ליטני כבר חבר בעבר לשותפים מוסיקליים שונים, כשהוא מביא אתו תמיד את מגוון השירים שחיבר בתקליטיו - רובם סרקסטיים, לפעמים אפילו מרירים - ואת הנוכחות הקולית המרשימה. אך בניגוד לחיבור המוצלח שלו בעבר עם רוני פיטרסון, שבו כל אחד מהם תרם מנה גדושה של אפלולית ועוצמה, המפגש עם הפורטוגלים כלל אמנם מנה גדושה של השפעות שחורות, אך הקו המוסיקלי הביא את הבלוז שלו אל שמים כחולים וראש צלול.
רשימת השירים כללה נציגות הולמת לכמה רגעים בולטים בהיסטוריה של המוסיקה השחורה במאה העשרים - בלוז, גוספל וקצת סטיווי וונדר - לצד שירים שנכתבו בעברית על ידי ליטני עצמו, שלום חנוך ואחרים. יחד עם כמה שירים מקוריים, שנכתבו במיוחד בעבור המופע, "ימות משיח" הציע חוויה קבוצתית קולחת: בידור מוסיקלי עשוי היטב, עם כמה רגעים יפים במיוחד של הנגנים, הזמרים והאורח.
 |
|
